פורום בטיחות בעבודה

אלי שלום
התשובה לשאלתך דורשת מידע נוסף. ישנם סוגים שונים של ריתוך, ומקומות שונים בהם נעשה ריתוך.
ריתוך שמבוצע בתוך מיכל סגור (חלל מוקף), חלה חובה לקחת בחשבון את נושא אספקת האוויר, אין זה דומה לביצוע ריתוך בשטח פתוח.

חשוב להבהיר, בתהליך הריתוך משתחררים גזים שונים בעלי רמות סיכון שונות לגוף האדם. בדום פנים באופן אין לבצע תהליך בו הרתך נושם את הגזים הנפלטים בתהליך הריתוך.

שלום רב,
אין קשר בין ממונה בטיחות, לממונה בטיחות בלייזר.
התקנות דורשות הסמכה ספציפית כממונה בטיחות בלייזר, במקומות עבודה בהם יש מתקן לייזר ברמה 3 או 4.
דבר ראשון שנדרש לבצע הינו להזמין מעבדה מורשת בלייזר לבחינת המתקן, רמת הסיווג ועמידתו בדרישות, לאחר קבלת בדו"ח, ניתן יהיה לדעת מהן דרישות החוק החלות על מתקן הלייזר שברשותכם

עידן שלום
על פי התיאור שלך מדובר במחלת מקצוע, שהתפתחה מהר מאד (כחצי שנה).
הדבר הנכון שאתה עושה כרגע הינו טיפול ומעקב מול אורתופד.
יש לבקש מהמעסיק למלא לך טופס בל-250, זהו טופס המאפשר לך לקבל טיפול רפואי כחלק מביטוח הלאומי שאתה משלם כשכיר.
יש להגיש תביעה לביטוח לאומי מכיוון שהמעסיק ישלם רק 12 ימי מחלה, את השאר ישלם ביטוח לאומי.
המעסיק חייב להפנות אותך לרופא תעסוקתי, שרק הוא, בשיתוף ובהמלצת האורתופד, יוכל לומר לך מתי אתה יכול לחזור ובאיזה תנאי עבודה (יכול להיות שלא יאושר לך להרים משאות או להרים משאות עד משקל מסויים).
חשוב לאסוף את כל המסמכים הרפואיים ואת כל התכתובות בנושא.
בהצלחה

שי שלום,
תקנות הבטיחות מחייבות כל מפעל מעל 50 עובדים במינוי ממונה בטיחות.
כשאנו באים לבחון האם קיימת חובה למנות ממונה בטיחות בחברה מסוימת, יש לבחון אותה בשני מישורים:
1. האם החברה מוגדרת כמפעל על פי פקודת הבטיחות, לא כל חברה שיש לה מעל 50 עובדים מוגדרת כמפעל, ובמידה והחברה אינה מפעל, הרי פקודת הבטיחות ותקנותיה אינן חלות עליה, ועקב כך גם מינוי ממונה בטיחות אינו חל עליה.
2. האם לחברה, כיחידה עסקית, יש מעל 50 עובדים. 50 עובדים הכוונה לכלל העובדים, כולל: מזכירות, עובדי משרדים, אנשי שיווק וכל אותם עובדים שעבודתם אינה כוללת סיכונים משמעותיים.

שלום רב,
ככלל, האחריות על שלומו ובריאותו של אביך במקום העבודה חלה על המעסיק.
ישנם לא מעט חוקים ותקנות המחייבים את המעסיק לוודא שהעובד מכיר את הסיכונים במקום העבודה ויודע להתמודד איתם.
במקרה של כימיקלים, המעסיק נדרש להדריך את העובדים, לספק ציוד מגן אישי מתאים ולוודא שנעשה בו שימוש, לדאוג לביצוע בדיקות תעסוקתיות ובריאותיות.
חשוב לציין, שבמקום עבודה מעל 50 עובדים, אמור להיות על פי החוק ממונה בטיחות, שהוא מכיר את כל הדרישות ומייעץ למעסיק מה נדרש לעשות על מנת לצמצם למינימום את הפוטנציאל לתאונת עבודה ומחלות מקצוע

יניב שלום
זהו אינו תחום ההתמחות שלנו
הדבר הנכון הוא לפנות ליצרן ולפעול על פי הנחיות שלו

בתקנות הבטיחות מוגדרים שני תנאים שמהווים צורך ומינוי ממונה בטיחות בעבודה
1. המקום הינו מפעל – כהגדרתו בתקנות
2. במפעל יש מעל 50 עובדים

פקודת הבטיחות בעבודה מגדירה "מפעל" כמקום הנמצא בשליטת המעסיק ופעולות העבודה המתבצעות בו הינן לצורך השתכרות של העובדים, וכן כחלק מתהליך העבודה במפעל מתבצעות עבודות כפיים לצורך ייצור או עיבוד או תיקון של מצרך או חלק ממנו (יש עוד פירוט רב בהמשך הפקודה המגדיר יותר לעומק ויותר ספציפי את המפעל)
הן קרקע לא בנויה.
על כן, ברור שמשרדים, עבודה מול מחשב (במידה וזו הפעילות היחידה של מקום העבודה), אינה מחשבת כמפעל, ומכאן לא נדרשת למנות ממונה בטיחות בעבודה.
חשוב לציין – חברת ביטוח לא נחשבת כמפעל, ולכן אינה נדרשת למנות ממונה בטיחות בעבודה.

ממונה בטיחות בעבודה

קורס ממונה הבטיחות הינו קורס של 300 שעות, בסופן (לאחר מבחן עיוני, מעשי והגשת עבודה), מסיים הממונה את הכשרתו ומקבל תעודה. התעודה מועברת למנהל הבטיחות, אשר מוציא לממונה הבטיחות "אישור כשירות" לתקופה של 3 שנים.
אישור הכשירות, הינו בעצם הרישיון של ממונה הבטיחות, לעבוד במקצוע של ממונה בטיחות בעבודה.
על מנת שממונה הבטיחות יוכל לחדש את אישור הכשירות שלו לאחר 3 שנים, הוא נדרש לבצע 24 ימי השתלמות מקצועיים.
כך שבעצם קורס הממונים הינו חד פעמי, אך בכדי לשמור על "אישור הכשירות" הממונה נדרש לשמר את הידע המקצועי שלו לאורך כל שנות עבודתו.

מנופאי אכן נדרש להדרכת בטיחות לעבודה בגובה רגילה.

נטלי שלום
הפרשנות למילה "בו" כאילו מדובר במקום ספציפי, אינה נכונה.
הדרישה למינוי ממונה בטיחות הינה לכל מפעל שיש בו 50 עובדים ומעלה, וזה כולל גם אנשי מכירות, מזכירות, מנהלים ובעלי תפקידים שונים שרמות הסיכון בעבודתם הינה עבודה משרדית בלבד. ההתייחסות הינה ל"יחידה עסקית" ולא להמצאות עובדים בפועל במפעל.
כך למשך, מפעל שיש בו שני עובדים שמרכיבים חלקים ועוד שני עובדי מחסנים, המנהלים את המחסן עם ציוד הרמה הנדסי, וכן יש במפעל עוד 46 אנשי מכירות, מדובר במפעל שנדרש בו מינוי ממונה.
במידה ואת חושבת שאינכם נזקקים למינוי ממונה בטיחות, עקב כך שרמות הסיכון בעבודה אצלכם הינם נמוכות, את יכולה לפנות למפקח עבודה אזורי, ובסמכותו לפתור את המפעל ממינוי ממונה בטיחות.

הקישור הבא מתאר את תפקידה של ועדת בטיחות ומי יכול להיות חברה בה.

ועדת בטיחות

נושא הנגישות אינו חלק מתחומי האחריות של ממונה על הבטיחות בעבודה.
דרישות הנגישות נגזרות מחוקי הנגישות ואילו אחריותו של ממונה על הבטיחות נגזרת מתקנות הבטיחות (ממונים על הבטיחות).

תפקידו של ממונה הבטיחות

כללי שימוש בציוד מגן אישי כוללים שלושה מרכיבים מרכזיים, הציוד יהיה תקין, תיקני ומתאים לאופי העבודה.
כשאנו דנים ברתמה לעבודה בגובה, ובכלל בציוד מגן לעבודה בגובה (ריתמה, קסדה, חבל תמיכה ומיקום, גולל נסוג וכדומה), לכל ציוד יש תוקף המוגדר על ידי היצרן. התוקף של הציוד מוטבע על גבי הציוד עצמו והוא נע בין 3 עד 10 שנים (תלוי בציוד וביצרן). במידה והרתמה אינה בתוקף, חל איסור מוחלט לבצע אתה כל פעילות.
במידה ונמצא שהרתמה בתוקף, נבדוק את תקינות הרתמה. בשלב זה, בוחנים שכל הרצועות שלמות, שכל האבזמים שלמים ולא עקומים, שאין פרימה של איזו רצועה, או איזה תפר. על כל פגם, אפילו הקטן והזניח ביותר, יש לפסול את הרתמה משימוש ולהעבירה לבודק מטעם היצרן.
חל איסור מוחלט לבצע תיקון עצמאי לציוד מגן אישי.
שלב אחרון יש לוודא שסוג הרתמה (ובמקביל כלל ציוד המגן האישי), מתאים לאופי העבודה בגובה.

ציוד לעבודה בגובה

לא, הטרדה מינית אינה שייכת לתחום בטיחות בעבודה

שלום רב,
שאלתך מתייחסת לעובדים רבים מאד במשק. ארגונומיה, הנדסה אנוש, דנה בהתאמת עמדת העבודה לאופי העבודה של העובד.
ואכן, ישיבה לא נכונה מול מחשב, עבודה במשך שעות רבות ללא הפסקה, עלולה לגרום לכאבי עיניים, דלקות כרוניות במבנה השלד שריר (גב עליון, גב תחתון, צוואר, כתפיים וכדומה).
קיימים היום אביזרים רבים (כיסאות, הדומים, מקלדות, עכברים וכדומה), שמטרתם להוריד עומסים מהגוף, כמו כן, הדרכות להורדת העומסים מהגוף ותרגולים קצרים במהלך יום העבודה, אשר מסייעים להפחית עומסים.

ישיבה מול המחשב

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש),
תשמ"ד-1984, קובעות שאדם העובד 8 שעות ביום, ברעש של 85Db(A), נמצא חשיפה מתמשכת לרעש מזיק.

כאשר באותן תקנות, בסעיף 4, מצויין שכאשר ימצא עובד בחשיפה לרעש, המעסיק ינקוט את הצעדים הבאים.

במקום עבודה או בתהליך עבודה, שבו נמצאו מפלסי רעש הגבוהים מאשר החשיפה המרבית המותרת, ינקוט המחזיק אמצעים אלה:
(1) יפחית באמצעים טכניים-הנדסיים את מפלסי הרעש הגבוהים, הן במקום העבודה והן בחדרי העבודה, כדי שיגיעו לרמה הנמוכה מהחשיפה המרבית המותרת;

(2) יפחית את משך השהיה של עובד בסביבת רעש מזיק אל מתחת לזמן החשיפה המרבי המותר;

(3) יבודד כל מקום עבודה שבו מפלסי הרעש גבוהים מהחשיפה המרבית המותרת באופן שרק העובדים החיוניים לתהליך העבודה יימצאו באותו מקום;

(4) יספק לעובדים ברעש מזיק מגניי אוזניים מתאימים ותקינים שהעובדים יהיו חייבים להשתמש בהם ולשמור על שלמותם וניקיונם; השימוש במגניי אוזניים יהיה עד לביצוע האמור בפסקה (1) ולא כתחליף לו, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי אחרת;

(5) יתלה שילוט קבוע ובולט לעין שבו נאמר: "אזור רעש מזיק – חובה להשתמש במגניי אוזניים מתאימים; העובדים חייבים בבדיקות רפואיות תקופתיות על ידי שירות רפואי מוסמך".

ניתן לראות שנדרש מהמעסיק לנקוט באמצעים הנדסיים לפני מתן ציוד מגן אישי (אוזניות או אטמים), אך בכל מקרה של חשיפה לרעש מזיק חובה להשתמש במגניי אוזניים.

מניסיוני האישי, אנשים שונים מגיבים באופן שונה לחשיפה לרעש, ולכן אני ממליץ בחום לדרוש מהעובדים להשתמש במגניי אוזניים החל מרמת רעש של 82Db(A), ולשלוח עובדים לבדיקות תעסוקתיות, החל מרמת חשיפה של 80Db(A).

בטיחות בסביבת עבודה רועשת